מהו התלמוד? מרגע שבו ניתנה התורה בהר סיני, כשהקב"ה הגה את עשרת הדברות וכל העם שמעו את קולו ודבריו, החל תהליך של הוראה אלוהית לאדם. הלוחות שניתנו למשה בפעם הראשונה, הלוחות השניים... בהמשך נשמע קולו של הקב"ה במשכן שבמדבר ומשה רשם הכל, וזכר הכל. מה שכתב משה במהלך ארבעים שנות נדודים במדבר זו התורה שבכתב, ומה שהוא שינן  - זו התורה שבעל פה.
משה העביר בעל פה את כל מה ששמע לאהרון אחיו, לבניו של אהרון ולזקני העם, ולאחר מכן לכל העם. אסור היה לכתוב את התורה שבעל פה. אז התורה עברה מדור לדור - פרט לספרי התורה שהיו העתקים מדוייקים של התורה שבכתב שכתב משה. כל מה שנלמד בעל פה היה פירושים והבהרות לתורה שבכתב.
לאחר אובדן עצמאותה של ממלכת יהודה בשנת 60 לפנה"ס החלו החכמים לחשוב כיצד להעביר את התורה שבעל פה לדורות הבאים, כשהעם ההודי נתון תחת שלטונה של האימפריה הרומית. ובשנת 220 הוחלט לכתוב היגדים קצרים של חכמי הדורות הקודמים. אוסף האמרות הללו, המתייחס ברובו לפרטי הלכות התורה, נקרא "משנה" (מלשון "לשנן").
בדור שלאחר חתימת המשנה נוצרה בעיה: האמירות הכתובות לא היו מספיק ברורות לחכמים שחיו באותו זמן.
וכך קמו אסכולות לניתוח המשנה ע"י חכמי התורה. חלק מהם התיישבו בטבריה, ואחרים - בנהרדעא ובפומבדיתא, בבבל (כפי שכינו בני ישראל את האימפריה הפרסית).
מלאכת הבירור של נבכי הדין הכתובים במשנה במשך כמה מאות שנים הולידה את הגמרא (מהמילה הארמית גמירי - ללמד). המשנה והגמרא יחד היוו את התלמוד.
הגמרא דנה בגישות שונות להבנת המשנה ולהבנת נוסח התורה עצמה.
אנחנו מבחינים בין התלמוד הירושלמי (שנכתב בטבריה) לבין התלמוד הבבלי (שנכתב בפרס).
חלק מהטקסט של התלמוד כתוב בארמית.
 
תלמוד לכולם: התלמוד, עוד בהמהדורה הראשונה בשנת 1520 שראתה אור בבית הדפוס של בומברג, נראה כדף בפורמט גדול של טקסט רציף, ללא פסיקים וללא ניקוד. על מנת לקרוא אותו נדרש היה הרבה תרגול, וכדי להבין אותו צריך הי להקדיש לגיליונותיו שנים רבות. 
לפני כחמישים שנה, הרב עדין אבן ישראל - שטיינזלץ החליט, מבלי לשנות דבר בטקסט של התלמוד, ליצור טקסט קריא ונגיש למי שרוצה ללמוד תלמוד בעצמו. תוך עשרים וחמש שנה הוא השלים את המשימה.
הטקסט שיצר הרב שטיינזלץ הוא מנוקד, ומחולק לפסקאות בעלות היגיון פנימי. הסברים קצרים מאפשרים ללומד העצמאי "לקשור את הקצוות יחד" בזמן הלימוד. לכך נוספו איורים, תיאורי המציאות של אז, ביוגרפיות קצרות של חכמים - כל זה יחד הפך את התלמוד לספר קריא.
יצירתו של הרב עדין שטיינזלץ תורגמה לאנגלית וצרפתית.
הבסיס של נוסח התלמוד ברוסית וההסברים הנלווים אליו (מדובר בפרק הראשון של מסכת בבא מציעא) היה התרגום לאנגלית, שבו יש מספר רב של הוספות והסברים, אפילו יותר מפורטים מאשר בגרסה העברית.
ובגרסה הרוסית, ההסברים לטקסט הינם מפורטים ומורחבים אפילו יותר מאשר במהדורות האנגלית והצרפתית.  
פרסום הפרק הראשון של מסכת בבא מציעא ברוסית סייע למאות אנשים ללמוד כיצד לקרוא ולהבין את דפי התלמוד.
הוא משמש גם היום ככלי עזר בבתי ספר שבהם התלמוד הוא נושא הלימוד העיקרי.
 
הרב עדין אבן ישראל - שטיינזלץ: נולד בשנת 1937 בירושלים. למד מתמטיקה, פיזיקה וכימיה בהאוניברסיטה העברית בירושלים, בנוסף ללימוד התורה. ב1961 שטיינזלץ הקים תיכון ניסיוני ליד באר שבע. במהלך עבודתו בבית ספר זה, הוא פיתח תכנית לימודים ומתודולוגיה חדשנית המבוססת על התחשבות בתחומי העניין של התלמידים, ועל פיתוח היצירתיות והביטחון העצמי שלהם.
בגיל 23 הפך הרב שטיינזלץ למנהל בית הספר הצעיר ביותר בישראל.
ב-1965 ייסד שטיינזלץ את המכון הישראלי לתלמוד והחל בעבודתו המונומנטלית על תרגומים ופירושים לתלמוד, במיוחד תרגום לעברית מודרנית, אנגלית, רוסית ועוד כמה שפות. מהדורות של "תלמוד שטיינזלץ" כוללות תרגום מארמית ופירוש מקיף של הטקסט. שטיינזלץ השלים את המהדורה העברית של התלמוד הבבלי בנובמבר 2010. מהדורת התלמוד של שטיינזלץ פופולרית בכל העולם. נכון לעכשיו, התפוצה הכוללת של פרסומים בשפות שונות כוללת יותר מ-2 מיליון כרכים.
מהדורות אלו של התלמוד הנגישו אותו ללימוד של אלפי לומדים, בעוד שקודם לכן התלמוד היה זמין רק למעגל מצומצם של אנשים שבקיאים בשיטת הלימוד ובארמית. 
ספרו של שטיינזלץ "שלושה עשר עלי שושנה" יצא לאור לראשונה ב-1980 ותורגם ל-8 שפות. בסך הכל, שטיינזלץ הוא מחברם של למעלה מ-60 ספרים ומאות מאמרים במגוון נושאים, כולל תלמוד, מיסטיקה יהודית, פילוסופיה יהודית, סוציולוגיה ופילוסופיה.
שטיינזלץ ידוע כמורה וכמורה רוחני לרבים. בארץ ובחבר המדינות הוא ארגן רשת של בתי ספר ומוסדות חינוך נוספים. לשטיינזלץ הוא בעל תואר דוקטור לשם כבוד במספר אוניברסיטאות, ביניהן: ישיבה יוניברסיטי, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת ברנדייס, האוניברסיטה הבינלאומית של פלורידה. בנוסף, הוא שימש ראש ישיבה  בישיבת ההסדר ביישוב תקוע.