יחזקאל, שבנבואותיו יציאת מצרים שזורה במציאות העכשווית ובתקומתו העתידית של העם, כמעט ולא נתן מידע על עצמו.
על פי רישומים מקוטעים, ניתן להבין שהוא נולד עשר שנים לפני פטירתו של המלך הצדיק יאשיהו, בא ממשפחת כהנים, התגורר בירושלים ובגיל עשרים החל לשרת בבית המקדש. הוא חלם לזכות בהתגלות אלוהית, והשמים נענו לבקשתו - הם פתחו לו את העולמות הרוחניים. עם זאת, הוא לא נצטוה, כמו נביאים אחרים, לפנות לעם.
יחזקאל התחתן וחשב שיעודו הוא לשרת בבית המקדש וללמד אנשים. אבל החיים, מלאי קדושה והבנת סודות התורה, השתנו ברגע: המלך יהויקים מרד בנבוכדנצר, נלקח לבבל ומת בדרכים. שלושה חודשים לאחר מכן נלקח בנו יכניה לגלות. בין אותם שבעת אלפים שגורשו עמו מירושלים היה יחזקאל.
לאחר מסע מפרך - תחילה צפונה עד נחל פרת, ולאחר מכן לאורכו לכיוון דרום מזרח - הגיעו בני יהודה לבבל. העיר, הנחשבת לאחד מפלאי תבל, הייתה מלאה בתמונות פני אדם, פסלי שוורים וכנפי ציפורים, ועל מגדליה הגבוהים הקריבו קורבנות לאלילים. איך אפשר להשוות את בבל לירושלים, שבה עמד בית המקדש, בה קירות הבתים היו מוארים לא רק באור שמש, אלא גם באור רוחני, ובבקרים, בזמן קרבן הבוקר, נשמעה שירת הלויים ברחובות?
יחזקאל לא היה הנביא היחיד שהזהיר מפני טרגדיה מתקרבת: במקביל אליו ניבא ירמיהו. אבל דבריו לא זכו להקשבה  לא ביהודה, שם המשיכו להתכונן למלחמה, ולא בבבל, שם חיו בתקווה לתבוסה מוקדמת של הכשדים. עם זאת, אלו מהגולים שראו ביחזקאל מורה דרך החלו להתכונן לבואם של שבויים רבים וליצור בתי ספר להוראת תורה לילדים, מרכזים קהילתיים, מועצות חכמים ובתי דין - כדי שהעם יוכל להחזיק מעמד בגלות.
הטרגדיה הלאומית שינתה את היחס לנביאים שחזו את כשלון המרד ואת השלכותיו הקשות. הם החלו לקרוא לירמיהו "אבא", ונבואת יחזקאל הוכרה כנכונה. נתגלה ליחזקאל כי ארץ ישראל תהיה שוממה בשעה שהעם בגלות, ותפרח כאשר יקרב זמן הגאולה. אם קודם לכן הוא הועבר בחזון לירושלים כדי לחזות בפשעים הנוראים המתבצעים בעיר, הרי שכמה שנים לאחר נפילת הבירה הראו לו את בית ה', שיקום מחדש בהר המוריה. בחזונו הוא הלך בחצרותיה, נכנס אל הקודש ואל קודש הקדשים, וזכר את מידות כל המבנים והחפצים.
יחזקאל נפטר חמש עשרה שנה לאחר חורבן יהודה ונקבר ליד תל אביב, על גדות נחל פרת. שלושים ושש שנים לאחר מותו, נפלה בבל, ושנתיים לאחר מכן התיר המלך הפרסי כורש לגולים לעבור אל מעבר לירדן ולשקם את הארץ ההרוסה. חמישים וארבע שנים לאחר פטירתו של יחזקאל - למרות כל הקשיים - נבנה בית המקדש מחדש (אם כי מחוסר ממון ועבודה לא ניתן היה לבנותו בהתאם לתכנית הנביא).