הולדת כוכב
לובה נולדה ב-19 בינואר 1949. ארבע שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה וארבע שנים לפני מותו של סטלין. לא הזמן הכי טוב להיוולד, אבל מי שואל אותנו... והרי היו זמנים גרועים יותר.
הוריה של לובה לא ידעו שהיא באה לעולם ביום י"ח בחודש טבת בשנת תשע"ט לבריאת העולם. מי מהאזרחים הסובייטים הכיר אז מושגים כאלה?
נשמה כה מבריקה, לאחר שירדה מהעולמות העליונים, לא יכלה אלא לנסות לעשות שינויים בעולם הארצי. וכנראה, באחת מקבוצות הכוכבים הרחוקות, נדלק עם הולדתה של לובה כוכב חדש. ניסה לזרוח, כמיטב יכולתו. והכל המשיך כמו שהיה.
אבל הכוכב הזה, גם אם הוא היה זניח עבור אחרים, הפך לחסד מציל עבורי. ואני יכול לומר עליה במילותיו של משורר: "קרני האור שלך מאירות בעוצמה את כל חיי, אם אמות, אתה תבער על קברי, זורח, כוכבי".
הוריה של לובה:
אבא, מיכאיל מרקוביץ' גינזבורג , יליד 1907. נולד במינסק, במשפחתו של יזם עשיר. נפטר בשנת 1982 בישראל. היה מהנדס כלליבמקצועו. למד בגרמניה. הוא עבד על בניית תעלת וולגה-דון, הוא עסק בתיקון סכרים.
ב-1938 הוא הואשם בהעברת מידע חסוי על סטודנטים סובייטים לגרמניה ונידון לשמונה שנות עבודת פרך. הוא ריצה את עונשו בוורקוטה, מעבר לחוג הארקטי. שחרר בשנת 1946. התיישבו באוכטה.
לשם הגיעה אליו נינה זכרובנה טרישינה, אותה פגש בעת עבודתו על תעלת וולגה-דון. היא הייתה אישה רוסייה פשוטה, גדלה בבית יתומים, עבדה במטבחים, או במחנות "פיונרים" - חלוצים (לובא התגיירה מאוחר יותר במוסקבה, והגיור אושר על ידי דמויות תורניות מובילות). בעלה הראשון של נינה מת בחזית במהלך מלחמת העולם השנייה.
נינה זכרובנה נמלטה מאוכטה, מהחושך, מהקור, משדות השלג, ונסעה ללדת את לובה במוסקבה. נזכיר שליובה נולדה ב-19 בינואר 1949.
אחר כך היא חזרה לאוחטה, עיר שנמצאת מעבר לחוג הארקטי, בנויה מעץ, קודרת, מאוכלסת בעיקר באסירים לשעבר. במשך שישה חודשים תמימים היום הוא קצר ונשמך רק כמה שעות. ובדצמבר - רק חצי שעה.
כשהזוג נפרד, לובה הייתה בת חמש.
ההיסטוריה שותקת לגבי סיבות גירושיהם של מיכאיל ונינה.
נינה ולובה חזרו למוסקבה והתיישבו בדירה משותפת ברחוב גורקי, לא הרחק מחנות אלסייבסקי.
